דף הבית » המשפחות שלנו » סיכום מפגש "הגלוי והסמוי בין הורים להט"בים למערכות חינוך"

סיכום מפגש "הגלוי והסמוי בין הורים להט"בים למערכות חינוך"

אמא ואמא אבא ואבא פינגוון

באפריל 2019 נערך מפגש "הגלוי והסמוי בין הורים להט"בים למערכות חינוך" במסגרת פרויקט מקסים של עיריית תל אביב בשם "חינוך על קפה". במפגש דיברו איתי הימלפרב, פסיכולוג קליני, חמוטל רבר, פסיכולוגית בהתמחות שיקומית ושרי ירושלמי, אמא גאה.
שמעו, היה מרגש ומלמד. הייתי חייבת לשתף אתכן. חבל שזה ישאר בין קירות חדרי המרכז הגאה 🙂

"הורות להט"בית עדיין אינה זוכה ללגיטימציה מלאה בחברה, וגם במסגרות החינוך הורי הקהילה חווים רמות שונות של תגובות, הנעות בין קבלה ותמיכה להדרה סמויה או גלויה. התייחסות זו של המערכת מעלה בקרב ההורים חששות מודעים ולא מודעים. נדבר על איך חוויות ותחושות אלה משפיעות על ההורות שלנו, ומה הן עושות לקשר שנוצר בינינו למערכת החינוך."

מפגש המשפחה הגאה עם מערכת החינוך – חמוטל

המפגש של המשפחה הגאה עם מערכת החינוך הוא מאתגר, גם מהצד של המשפחה עצמה וגם מהצד של מערכת החינוך.

אתגרים מצד ההורים

  • ההורים מביאים איתם את החששות שלהם מחוויות קודמות. למשל, לקראת הכניסה למסגרת החינוכית הראשונה, מעבר לחששות והבירורים הרגילים, הורים גאים בודקים גם את מידת הפתיחות והקבלה.
  • ההורים הגאים יוצאים שוב ושוב מהארון, במפגש עם מסגרת חינוכית חדשה, הורי ילדים אחרים, גורמים מקצועיים במערכת החינוך וכו'.
  • התמודדות עם קשיים בירוקרטיים – החל מטפסים בהם שדה לאמא ושדה לאבא, ועד לענייני אפוטרופסות להורה הלא-ביולוגי.
  • יחס מצד אנשי החינוך, למשל יחס מועדף להורה הביולוגי.

אתגרים מצד מערכת החינוך

  • אין מדיניות רשמית של מערכת החינוך לגבי משפחות להט"ב, אבל יש תורה שבעל פה של משרד החינוך לנהוג ברגישות כלפי מבנים משפחתיים ייחודיים ולקבל את האחר.
    זה מייצר כל מני דילמות, למשל אצל גננות ביום המשפחה – כמה להתייחס באופן "מיוחד" ? לפעמים התגובות נעות בין לא להתייחס בכלל לעודף התייחסות שעלולה ליצור תחושת חריגות. ככל שההורים יותר מעורבים בגן, ככה הדילמה יותר מדוברת ויותר פשוטה לגננת.
    בגלל שאין מתווה מסודר ילדים למשפחות להט"ביות הרבה פעמים לא מוצאים את עצמם.
  • בתכנית הלימודים מדברים על זה שיש כל מני סוגי משפחות ומזכירים את המשפחה החד מינית, אבל בעניינים השוטפים, בקטעי קריאה, שירים, איורים, תרגילים וספרי לימוד יש רק משפחות של אבא ואמא.
  • ביום יום אין שיח עם ההורים הגאים על הלהט"ביות וזה עולה סביב חגיגות וטקסים כמו יום המשפחה, ימי הולדת, קבלות שבת וכו'. אירועים אלו מציפים את השוני המשפחתי של הילד.

מה ההורים יכולים לעשות?

הכול מתבסס על יחסים אישיים ועל אמונה שמגיע לילד\ה שלך את הטוב ביותר. הנה כמה רעיונות:
להדריך את הצוות ולספק להם ספרים, מערכי שיעור ודפי צביעה של חוש"ן עם כל מני משפחות.
לעזור לילד ליצור חברויות עם הילדים האחרים במסגרת
אם שואלים את הילד הרבה שאלות אישיות, מומלץ לארגן מפגש לכל הכיתה או הגן להצגת המשפחה.
להיות פעילות בהתנדבויות של ההורים – בועד, באסיפת ההורים, בחגים וכו'.

דרכים בהם באה לידי ביטוי הומופוביה במערכת החינוך

ניתן להתייחס לתגובות בהם נתקלים לפעמים הורים להט"בים ממורות וגננות כמה שנקרא "העברה נגדית" – מויקיפדיה: תגובה של המטפל להעברה אותה עושה המטופל כלפיו, או הזדהות המטפל עם הרגשות של המטופל שאינו מודע להם. (הרעיונות נשענים על מאמרו של ד"ר גבע שנקמן, אודות המפגש שבין מבנה המשפחה החדש ובין המשגות פסיכואנליטיות קלאסיות: בחינה מחדש של מושגי בסיס וחקירת סוגיות של העברה נגדית אל מול הורות חד-מינית)

  1. הדגשת ובדיקת יתר של גורמי הסיכון והתעלמות מהיש ומהכוחות:
    למשל כשהמורה מניחה ש-"הילד מפריע כי אין אמא בתמונה" או כשהפסיכולוגית של הגן חוששת להזמין את ההורים לשיחה רק בגלל שהם להט"ב
  2. זהירות יתר וחשש, שמירה על עמדה נייטרלית מדי:
    יכול לבוא לידי ביטוי במשפטים כמו "זה נון אישו, אנחנו בסדר עם כולם, לא צריך לתת לזה מקום מיוחד", למרות שבפועל הילד צריך להרגיש בנוח ולראות גם ייצוג שלו במסגרת החינוכית.
    עוד דרך היא התעלמות ושתיקה לגבי הזהות המינית של ההורים. זה יכול לשחזר איזהשהיא הסתרה והשתקה שההורים כבר חוו בעבר ולגרום להם להרגיש איזהשהיא בושה.
  3. ניסיון לא מודע לקדם מודל משפחה הטרוסקסואלי:
    גם בדברים השגרתיים והרגילים כמו קבלת שבת עם "אמא של שבת" ו-"אבא של שבת" וגם לפעמים יותר מזה. למשל עם נשות חינוך שהולכות צעד קדימה ונותנות הנחיה בוטה מדיי לדחוף מודל הזדהות גברי עבור ילד של זוג אימהות. במשפחות של גברים, יכולה להיות נטייה מוגברת להפקיד את פונקציות ההכלה, החום והנחמה בידיים של סבתא או מטפלת. זה בעצם משקף מסר שההורות החד מינית חסרה.
  4. אנשים הומופוביים והטרו-סקסטיים:
    עדיין יש אנשים הומופוביים בחברה הישראלית, חלקם הורים לילדים או עובדים במערכת החינוך. אז אפשר לפגוש הורים שלא רוצים שהילדים שלהם ילכו לבית של ההורים "ההומואים", הורים שלא שולחים ילדים לגן בשבוע הגאווה שלא יכנסו להם רעיונות לראש, או מורים שמעבירים מסר שלילי.
    מורים ומורות גם לא תמיד יודעים מה להגיד כשילדים מקללות אחד את השני "הומו" ו-"קוקסינל".
  5. סקרנות ומציצנות:
    חטטנות לגבי הבית, הזוגיות של ההורים או סגנונות ההורות, יכולים ליצור אי נוחות לילדים ולגרום להורים הגאים ניכור והתגוננות. למשל, סייעות שמרכלות מעל הראש של הילדה על מי ההורה הביולוגי שלה.
    מצד שני, הורים שמרגישים "שליחות" יכולים ליצור סביב המפגש חוויה חיובית של שינוי סטריאוטיפים, מחיקת דעות קדומות והוספת מסרים חינוכיים לגבי תפקידי מגדר, התחשבות באחר וכו'.

הפסיכולוגיה של ההורות הגאה – איתי

איתי הביא מדבריו של דוד בנאי, פסיכולוג קליני הכותב על להט"ב:

מוטיבציות בהורות גאה

אנחנו מחפשים לגיטימציה. הורים נותנים לנו לגיטימציה וגם ההורות עצמה נותנת לנו לגיטימציה. בהורות להט"ב זה יותר מסובך כי על ספסל הנאשמים וצריכה להוכיח את עצמה, לגייס הוכחות חברתיות ומדעיות כדי לקבל אישור.
לכן, להורים להט"ב יש תשוקה להצליח וחשש מכשלון. כשלון עלול להביא את קולות ה-"אמרתי לכם שזה לא בשבילכם".

רגשות ההורה הלהט"ב

רובנו עוברים מסע מהגילוי של הזהות המינית ועד להשלמה איתה. כשנהיים הורים, לפעמים זה פותח פצעים ישנים וחווים נסיגה והתכנסות. אם הבושה או חוסר הקבלה העצמית לא מעובדת, ילד או ילדה עלולים ללחוץ על הנקודות הרגישות. הרבה פעמים הילדים שלנו משחזרים לנו את הקשר שהיה לנו עם ההורים שלנו. שני הדברים האלה יכולים לעורר מחדש את רגשות העבר.
ילד צריך הורה שבטוח בעצמו וסגור על עצמו כמה שאפשר. מגיל 4 הילד מבקש עומק מההורים, רוצה לדעת את ההיסטוריה שלו, זה השורש ממנו נבנה הבטחון העצמי שלו. מומלץ לשקף לילד את ההיסטוריה שלו במלואה.

האם חסר אבא או אמא?

בעבר אנשי דת קבעו מה לגיטימי בחברה ומה מוקצה. בימינו, פסיכולוגים הם אלו שנותנים לגיטימציה ומגדירים מה "נורמלי" בטווח ההתנהגויות האנושיות.

בשנת 1973 הוציא האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי את המושג הומוסקסואליות מספר האבחנות הפסיכיאטריות (DSM) כמחלת נפש. גם אחרי זה, פסיכולוגים רבים האמינו שלהט"ב סובלים מסטייה הנובעת מעיכוב בהתפתחות האישית ולכן לא ראויים להיות הורים. פרויד אמר שלהט"ב נגרם מחוסר דומיננטיות של אחד ההורים. ההפסיכולוגיה גם חילקה את תפקידי ההורות לתפקידים מגדריים נשיים וגבריים – ילדים הופכים לגברים דרך הזדהות עם האבא, ילדות הופכות לנשים בזכות אמן. הרבה מהמשקל בהורות תקינה לילד ניתן לאמא.

היום יש מבניים משפחתיים חדשים רבים. הפסיכולוגיה נדרשת להתמודד, אז פסיכולוגים יוצרים מסגרת תיאורטית חדשה שפחות שמה דגש על תפקידי מגדר בהורות. כיום מקובל לחשוב שיש בכל הורה תכונות והיבטים נשיים וגבריים. במשפחות גאות, אחד ההורים מאמץ תפקיד הורי שבאופן קלאסי משוייך למגדר השני. בעצם החלוקה בין תכונות אמהיות ואבהיות, כמו החלוקה בין גבריות לנשיות, היא לא בהכרח בינארית אלא על ספקטרום.
הילדים גם נחשפים לעולם מחוץ לבית שלהם ושואבים גם מהתבניות החברתיות שהם רואים.

 

הגעתן עד לפה? רוצות לשמוע עוד בנושא?

ב 4 ליוני 2019 יערך יום עיון "חינוך גאה" ה-3. האירוע יערך כחלק מאירועי הגאווה, השירות הפסיכולוגי-חינוכי העירוני והמרכז הגאה בשיתוף עם ארגוני החינוך של הקהילה. פה תמצאו את כל הפרטים ואת טופס ההרשמה (חינם אבל מראש).

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *