דף הבית » חוקים ובירוקרטיה » סיכום פאנל תרומות זרע במרכז הגאה פברואר 2019 – חלק משפטי

סיכום פאנל תרומות זרע במרכז הגאה פברואר 2019 – חלק משפטי

פאנל תרומות זרע המרכז הגאה פברואר 2019

בחלק 1 דיברנו על החלק הרפואי של שריתה. בחלק 2 נעבור על החלק המשפטי של עו"ד מיכל עדן.

הסכמים לפני ילד משותף בתרומה אנונימית

כחלק מתהליך פתיחת התיק, מחתימים את כל הזוגות סטרייטים שעושים תרומת זרע, על הצהרה הורות לפני ההריון. האב שחתם על הטופס נחשב אב גם אם נפרדים או אם חס וחלילה האשה נפטרת. לסביות לא חותמות על טופס כזה בדרך כלל. באסף הרופא גם הזוגות הלסביים חותמות על טופס זוגי של מחוייבות למזונות ומשמורת על הילד העתידי. בכל מקרה, ללסביות זה לא עוזר. חתימה כזו של גבר יוצרת הורות, אצל לסביות – לא.

יש פער בין המציאות המשפטית לחיים בפועל. זה יוצר סיכונים. רשמית במדינת ישראל יש לילד רק אמא אחת, כל עוד אין רישום של השנייה. משבר, מוות או פרידה – לא מכוסים בחוק. לכן, מומלץ להגן על עצמנו עצמאית עם הגנות משפטיות על התא המשפחתי. מומלץ לחתום על מסמכי יסוד שאומרים שאנחנו מתכוונות לבנות משפחה:

  • הסכם חיים משותפים
  • צוואה
  • ייפויי כוח רפואי

חתונה בחו"ל

עו"ד עדן ממליצה על חתונה בחו"ל, להרשם כנשואות בחו"ל ולהרשם במשרד הפנים כזוג נשוי. זו הגנה חשובה. בגלל שמדינת ישראל לא דואגת לנו, נשואות שכתובות אחת אצל השנייה בת.ז מגנות על התא המשפחתי.

"לפני שהופכים רעיון להריון"

להיות תא משפחתי להט"בי אומר שאנחנו חייבות לתעד את הזוגיות שלנו בניירת, לתעד את החיים כי מבחינת החוק והמדינה אנחנו לא משפחה. המדינה לא דואגת אז צריך לקחת אחריות כדי למנוע משברים בעתיד.

הסכם חיים משותפים

לא חייב לאשר בבית משפט, כל עוד אין ילד. מומלץ לידועים בציבור להט"ב כן לתת להסכם תוקף פסק דין.

ברגע שיש ילד ובהסכם יש התייחסות לילד, אז על פי חוק, ברגע שיש חוזה עם התייחסות לילד חובה לאשר את החוזה בבית משפט. אחרי הלידה חשוב לגשת לבית המשפט ולהפוך את ההסכם לפסק דין.

חלקים שצריכים להיות בהסכם חיים משותפים:

  • ממון
  • פרידה
  • רפואי
  • ירושות
  • צוואות
  • מעבר לחו"ל
  • סעד לילדים בעת פרידה

צוואה

לא מדובר בצוואה רגילה. חשוב להתייחס לילדים, מנות זרע, ביציות קפואות. מה קורה אם שתינו מתות? למי הילדים ילכו?

ייפוי כוח

אם לא רשומות כנשואות בת.ז, אז במצב שאחת מבנות הזוג חולה או מאושפזת, בת זוג השנייה לא תיהיה רלוונטית. אפילו לא יתקשרו מבית החולים להודיע לה, כי היא לא בת משפחה, כנראה יתקשרו להורים. ייפוי כוח יאפשר לבת הזוג לקבל מידע רפואי ולקבל החלטות.

האם חייב לחתום על הסכם במהלך ההריון ולא לפני?

בעקרון כן, אבל אם יש הוכחות לכוונות משותפות לפני ההריון לגדל את הילד/ה יחד, אז בית המשפט ישען על הראיות האחרות.

זה עובד לשני הכיוונים – ברגע שהראנו סימן לגדל יחד, סימן למחוייבות, אי אפשר לצאת מזה. המדינה מקפידה לאור מקרים של נשים שגידלו ילד והוא נלקח מהן במקרה של פרידה, או שהאמא הביולוגית ניתקה קשר. כואב לומר, היו גם אמהות לא ביולוגיות שסובבו את הגב לילד והלכו.

מחיר

סדר הגודל לכל המסמכים הוא 10,000-15,000 ש"ח.

חתונה בחו"ל – החתונה עצמה באירופה/ארה"ב/קנדה זולה. ליווי עו"ד בתהליך יכול לעלות סביבות 8,000 ש"ח.

עניינים משפטיים בהריון או אחריו

חשוב להתכונן לצו ההורות כבר בזמן ההריון כדי כמה שיותר מהר לאחר הלידה לקבוע שיש לילד אמא שנייה. להכין את כל המסמכים לרגע שתהיה ילדה כדי שכמה שיותר מהר היא תיהיה של שתי האמהות שלה.

להגיש תביעה באזור הגאוגרפי שלנו בחצי ההריון לצו הורות פסיקתי. המדינה אמרה שהיא מתנגדת לצו במהלך ההריון אבל אז חזרה בה, כי המדינה מפסידה בבתי המשפט.

אם לא מספיקים בהריון אז כמה ימים לאחר הלידה. לא לחכות, זה מצב לא בריא.

ב2016 הגישו אורלי ורווית צור-וינסברג עתירה לבג"צ שדורשת לרשום את האמא השנייה כבר בבית החולים כמו שגבר יכול להרשם.

וויתור על הנחות לאמהות חד הוריות

רישום האמא השנייה בעצם מעדכן את המדינה בכך שהילד או הילדה שייכים לתא משפחתי של שני הורות. לפעמים זוגות מעדיפים משיקולים כלכליים לא להרשם. עו"ד עדן מדגישה, מניסיונה כעורכת דין הפוגשת אנשים ברגעים קשים של פרידות וסכסוכים, יותר חשוב להגן על התא המשפחתי מאשר לקבל הנחה לחד הוריות בויצ"ו.

כל עוד הילד לא רשום אצל שתי האמהות בת.ז כבנם, האמא הלא ביולוגית לא מוכרת כאפוטרופוס שלו. יש לכך המון משמעויות, היא לא יכולה לקחת את הילד לטיפת חלב, לא יכולה לטוס איתו לחו"ל, לא יכולה ללכת איתו למיון, לרשום אותו לגן וכו'.

תעודת לידה עם 2 אמהות

בג"צ נוסף שעומד על הפרקהוא בג"צ שדורש לקבל תעודת לידה בה כתובות שתי האמהות של הילד/ה. זוגות הומואים שעשו הליך פונדקאות כן זכאים לתעודת לידה עם שניהם. לגבי לסביות עדיין לא הוכרע עדיין, בג"צ עוד לא החליטו.

קבלת צו הורות

צו הורות מקבלים אחרי לידה. את פסק הדין מוסרות לפקיד משרד הפנים. זה נשלח לירושלים לבדיקה ואז מקבלות את הספח החדש בדואר. זה לוקח זמן ולא כולן מקבלות, אז כדאי למהר. למה חלק קיבלו צו הורות ולא ספח? כי המדינה במשרד הפנים מתעקשת שצו הורות מיום הלידה ינתן רק למי שהגישה עד 3 חודשים מהלידה (90 יום). מי שהגישה אחרי, צריכה לחכות למאבקים של המדינה, בתי המשפט לרוב בצד של המשפחות הלסביות. אז בקיצור, 90 יום = הכרה מיום הלידה בת.ז.

תסקיר

בצו הורות לא צריך תסקיר של עו"ס.

פער בין עמדת בתי המשפט לעמדת המדינה

מה שהמדינה אומרת והיועץ המשפטי מבקש להוכיח, לא מחייב את בתי המשפט. הדרישות של המדינה לא גורפות וקצת אקראיות. לרוב בית המשפט לענייני משפחה מתעלם מדרישות המדינה ומפעיל שיקול דעת, העיקר למהר ולא לדחות.

סיבות לא לאשר צו הורות

עד היום הכול אושר. כל בקשה לצו הורות אושרה על ידי בית המשפט. מכאן הדרישה לצו הורות בחדר הלידה, בלי תביעות.

מצב מסכן חיים בלידה לאם ולילד – מה עושים?

האם בת הזוג יכולה לקבל החלטה מתוך ייפוי הכוח בהסכם החיים המשותפים? לפי חוק זכויות החולה, בת הזוג תוכל לקבל החלטות על האשה אבל לא על הילד. על הילד יוכלו להחליט רק ההורים של היולדת. אי אפשר לקבל מעמד משפטי על עובר בייפוי כוח. אפילו אם אתן נשואות, נישואים לא אומרים משהו על הורות אצל לסביות.

יש סטטוס ביניים. אפשר להרשם כידועות בציבור בביטוח לאומי ואז אפשר לקבל מביטוח לאומי דברים בלידה מכוח הרישום שם, למשל יום מחלה. הרישום נעשה על ידי טופס הכרה בידועים בציבור.

 

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *