דף הבית » חוקים ובירוקרטיה » צו הורות פסיקתי – למה זה חשוב, איך מקבלים ומה קורה בגירושין

צו הורות פסיקתי – למה זה חשוב, איך מקבלים ומה קורה בגירושין

המאבקים האמיצים של שנות ה90 והאלפיים נשאו פרי, הקהילה עברה שינוי ומקימה יותר משפחות גאות בישראל מאי פעם. בהתאמה, גם הנורמות וההגדרות המשפטיות סביב מושג המשפחה נאלצות להתפתח. הכלי המשפטי המתקדם ביותר היום להכרה רשמית בהורות של האמא הלא ביולוגית הוא צו הורות. אז בואו נדבר על למה זה חשוב, מה התהליך שהתרחש ואיך מקבלים צו הורות. 

יש לכן מידע או טיפ להוסיף? משהו השתנה? משהו נראה אחרת ממה שאתן מכירות? בבקשה כתבו בתגובות בסוף הפוסט כדי שנוכל לעדכן, לתקן או להוסיף. 

למה זה חשוב?

הכרה רשמית בהורות חשובה במפגש עם הרשויות. צו אימוץ לוקח לפחות שנה, שנה שבה האמא הלא ביולוגית היא לא אפוטרופוס של הילד. זה אומר שהיא לא יכולה לקחת אותו לטיפול רפואי או טיפת חלב, אם האמהות נפרדות היא לא אוטומטית מקבלת זכויות ואם חס וחלילה קורה משו ליולדת….

קצת היסטוריה

במקור הכרה משפטית בהורות התבססה נטו על קשר ביולוגי. בהמשך, נוספה הכרה בהורות מתוקף אימוץ ובהורות מתוקף פונדקאות. ב 2012 ניתנה לראשונה הכרה בהורות מתוקף צו הורות. הכרה בהורות כזו חשובה במיוחד במשפחות גאות כי בדר"כ יש הורה אחד ללא זיקה ביולוגית, וטובת הילד היא שהמדינה תכיר בקשר בינהם. עו"ד אחינועם אורבך כתבה בנושא חשיבות צו ההורות ב 2015 באתר בת קול.

את מהפכת צו ההורות התחילה העו"ד איריס אילוטוביץ-סגל בבג"ץ עם זוג אמהות שאחת תרמה את הביצית והשנייה את ההריון ובכך הן איתגרו את בתי המשפט ויצרו כלי משפטי חדש.

היו ניסיונות בכנסת לתקן את החקיקה בישראל כך שתדבר גם על הורים להט"ב. זה לא קרה עדיין. מחזיקה לנו אצבעות. מה שכן קרה, זה מלא מלא תקדימים חיוביים בבתי המשפט, בעיקר לענייני משפחה, שבצורה הדרגתית יוצרים נורמה משפטית שמכירה בהורה הלא ביולוגי במשפחות גאות.

בהתחלה הדרך היחידה לתת לאמא הלא ביולוגית מעמד רשמי הייתה הליך אימוץ. גם היום הדלת של אימוץ הילד הלא-ביולוגי פתוחה. עורכות דין מהקהילה ממליצות בתוקף ללכת על צו הורות. 

מה זה בדיוק צו הורות?

צו הורות נותן הכרה בהורות של אדם על הילד הביולוגי של בן הזוג מאותו מין ללא צורך בהליך אימוץ.

בניסוח משפטי זה נשמע ככה: "נובעת מהזיקה הגנטית שבין היילוד לבין אחד מבני הוג, המשליכה על בן הזוג השני, אשר נעדר זיקה גנטית ישירה ליילוד […] ישנה הכרה חברתית במעמדה של הזוגיות ובקשר ההדוק של אותו אדם עם בעל הזיקה הגנטית".

צו הורות ניתן ע"י בתי משפט למשפחה ברחבי הארץ כבר למספר אמהות. בהיעדר חקיקה, ובהיעדר הכרעה של בג"צ, הכול עדיין פתוח. אני כותבת מה שנכון לסוף 2019. אם יהיו שינויים, לטובה או לרעה, אעדכן כאן.

תנאי זכאות לצו הורות

היועץ המשפטי לממשלה ובתי המשפט השונים גיבשו כמה תנאים לזכאות של בת הזוג הלא-ביולוגית. התנאי העיקרי הוא תרומת זרע אנונימית מכיון ואין הכרה ביותר משני הורים, וכוונה משותפת להרות (כלומר זוגיות טרם הלידה).
כרגע, נכון ל 5.09.209, אלו התנאים:

  • הילד נוצר מתרומת זרע אנונימית
  • שתיכן מעל גיל 21
  • אתן בזוגיות לפחות שנה וחצי, כולל משק בית משותף
  • שתיכן תושבות ישראל.
    יתכן ותהיה התנגדות מצד המדינה אם אחת מבנות הזוג אינה תושבת, אך ניתן לקבל צו הורות גם במקרה כזה.
  • הסכם הורות או הסכם חיים משותפים יכול לסייע אך אינו דרישה או תנאי.
  • הילד נולד למערכת יחסים קיימת (אם הזוגיות באה אחרי הולדת הילד – צו אימוץ).
  • הגשת הבקשה לצו הורות 90 יום מיום הלידה.
    יש נוהל של המדינה שאם בנות הזוג עומדות בתנאים ומגישות במסגרת 90 יום מיום הלידה אז לרוב המדינה לא מתנגדת, ולהיפך. כלומר יש נוהל שברגע שחלפו מעל 90 יום מהלידה המדינה מתנגדת אוטומטית. זה שהמדינה מתנגדת לא אומר שלא מקבלים צו הורות, מקבלים בוודאי, רק שסביר שיהיה דיון בבית המשפט והעניין יקח זמן. התקבלו צוי הורות גם על ילדים בני שבע ויותר. אין דבר כזה גבול עליון.
  • כדאי לבקש שצו ההורות יחול רטרואקטיבית, מיום הלידה.

רישום פילילי – שמעתי שאומרים להעביר לבית המשפט אישור העדר עבר פלילי של האמא הלא ביולוגית. עו"ד יעל קדם ממליצה שלא להגיש אישור כזה, מתוך עקרון וגם כי אין בו צורך, נשים רבות קיבלו ויקבלו צו הורות בלעדיו.

תסקיר עובדת סוציאלית – היום הדרישה לתסקיר בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי, אלא אם יש נסיבות חריגות. בעבר הייתה גם דרישה לתסקיר עובדת סוציאלית, שמובילה לסיטואציה לא נעימה וקצת פולשנית.
עדיין יש שופטים מסויימים שאוהבים לשלוח לתסקיר בכל זאת, מומלץ להתייעץ עם עורכת דין לגבי האפשרות לערער על הבקשה לתסקיר במקרה כזה.

שלבים למימוש הזכאות

רוב הטריק הוא איסוף הראיות וניסוח הפנייה בצורה שתוכיח משק בית משותף וזוגיות רצינית מעל כל צל של ספק. דרך המלך היא לעבור את התהליך בעזרת עו"ד עם ניסיון בנושא, אך אפשר גם לבד. זוג מקסים, ענבל ושירן פלג, עברו את זה לבד בהצלחה, כתבו מדריך נפלא לעזור לנשים אחרות והסכימו שאפרסם אותו באתר – כך הגשנו לבד צו הורות פסיקתי.

מתי כדאי להעזר בעורך דין

אפשר לעבור את התהליך להוצאת צו הורות עצמאית. איך שאני רואה את זה, יש 3 מצבים שכדאי לפנות למומחה:

    1. המקרה שלכן לא "קלאסי". למשל, אתן בזוגיות בהשראת ליאור שליין ומירב מיכאלי ומעדיפות לא לגור יחד או שנסחפתן אל היום יום העמוס של תינוק חדש ולא הגשתן את כל הניירת עד 3 חודשים מהלידה.
    2. אתן מחפשות ליצור תקדים משפטי חדש וזקוקות לשירותי עורך או עורכת דין לענייני משפחה עם התמחות בלהט"ב, כמו המאבק של רוית ואורלי צור וויסלברג לקבל הכרה בהורות מרגע הלידה.

  1. אתן לא אוהבות בירוקרטיה, טרטורים, סיכונים ולא סומכות על עצמכן להיות מאד מסודרות ושיטתיות מול בתי המשפט והשירות לרווחת הילד.

איך לבחור עורכת דין?

בהמשך תיהיה רשימת עורכי ועורכות הדין מומלצים בתחום מהמובילות בארץ ותוכלו להוסיף חוויות אישיות והמלצות.

החלום הוא שזה יהיה חלק מאזור באתר עם המלצות גולשות על עורכי דין, רופאי פוריות, דולות לחדר לידה, יועצות הנקה וכל המלצה רלוונטית אחרת שנוכל ללמוד אחת מהשנייה.

קיבלתן צו הורות?

עברתן שלב. התחנה הבאה – ספח תעודת הזהות ותעודת לידה חדשה . בשלב הזה הדרג הפקידותי במשרד הפנים מערים קשיים לפעמים:

צו הורות וגירושין

ב 20.8.19 התפרסמה כתבה בחדשות כאן על פרידות מכוערות בקהילה הלסבית בין אמהות לילדים שמובילות לניתוק ילדים מאמם הלא-ביולוגית.

בתגובה, מרכז הגישור של הקהילה הגאה פרסם תזכורת שהוא נותן שירות חינם ומסייע להימנע מפרידה מכוערת – כל הפרטים כאן.

בנוסף, עו"ד דניאל יעקובי פרסמה פוסט הבהרה:

עברתן לידה וצו הורות? ספרו לנו על החוויה והתובנות שלכן בתגובות.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *